Home Canzoni Israeliane

La Poetessa Rachel

המשוררת רחל

כנרת	Sul lago
וְאוּלַי	Lo sognai
זמר נוגה	Voce
לא פעם בקיץ	A volte d’estate
פגישה, חצי פגישה	Incontro... a metà
אל ארצי	Oh, Terra
זמר	Furie silenti
שי	Dono
רק על עמי	Solo di me
שבת	Giorno di festa
צִפיה	Attesa
הכנעה	Resa
מֵתַי	I miei morti

כנרת

Sul lago

מילים: רחל	Parole: Rachel
לחן: נעומי שמר	Musica: Naomi Shemer

ביצוע מקורי בעברית

Esecuzione originale (Ebraico)

שם הרי גולן - הושֵט היד וגע בם בדממה בוטחת מצוִּים - עצור! בבדידות קורנת נם חרמון הסבא וצינה נושבת מפסגת-הצחור.	Colli del Golàn, tendi la mano e tocca, Fermati! - Mi dicono - Non te ne andar!" Dorme il vecchio monte dalla bianca ciocca, manda un vento freddo che mi fa tremar.
שם על חוף הים יש דקל שְפַל-צמרת סְתוּר-שֵׂעָר הדקל כתינוק שובב שגלש למטה ובמי-כנרת [ובמי-כנרת] משכשך רגליו.	Sulla riva c’è un salice piangente come un bimbo vispo che, portato al mar, corre scapigliato, corre tra la gente e, arrivato all’acqua, spruzza per giocar.
מה ירבו פרחים בחרף על הכֶּרֶךְ דם הכלנית וכֶתֶם הכרכם יש ימים פי שבע אז ירק היֶרֶק פי שבעים תְּכֻלָּה התכלת במרום	Fiori sulla sponda, l’occhio ci si perde: bianchi, rossi, gialli, arancioni e blù. ci son giorni che è più verde il verde, mille volte è azzurro il cielo di lassù.
אם כי אִוָּרֵש וַאֲהַלֵּךְ שָׁחוֹח והיה הלב למשּׂוּאוֹת זרים האוּכל לבגד בך, האוּכל לשכח [האוּכל לשכח] חסד נעורים?	Vado a testa bassa e dovrò partire, ma il mio cuor lontano tornerà quaggiù come scorderei o potrei tradire il ricordo dolce della gioventù?

וְאוּלַי

Lo sognai

מילים: רחל	Parole: Rachel
לחן: יהודה שרת	Musica: Yeuda Sharett

בביצוע אסתר עופרים

Cantata da Esther Ofarim (Ebraico)

ואולי לא היו הדברים מעולם, אולי מעולם לא השכמתי עם שחר לגן, לעבדו בזעת אפי? מעולם, בימים ארֻכים ויוקדים [ארכים ויוקדים] של קציר, במרומי עגלה עמוסת אלומות לא נתתי קולי בשיר? מעולם לא טהרתי בתכלת שוקטה ובתֹם של כנרת שלי... הוי כנרת שלי, הֶהיית או חלמתי חלום?

Lo sognai, od è stato davvero così? Lo sognai... Forse mai sono andata, all’inizio del dì ad arare nei campi con te? Forse mai, nelle lunghe giornate, col sole d’estate, col sole lassù, di lassù, sopra un carro di fieno, ripieno di spighe la voce cantò? Né mi sono bagnata, come purificata con te, nell’azzurro del mar, oh! l’azzurro del mar... L’ho sognato, sì questo lo so.

זמר נוגה

Voce

מילים: רחל	Parole: Rachel
לחן: שמוליק קראוס	Musica: Shmulik Krauss

בביצוע החלונות הגבוהים

Cantata da Hahalonot Hagvoim (Ebraico)

התשמע קולי, רחוקי שלי, התשמע קולי, באשר הנך. קול קורא בעז, קול בוכה בדמי ומעל הזמן מצווה ברכה?	Senti amore mio, che lontano stai, la mia voce che ti raggiungerà, forte chiamerà, muta piangerà, pregherà per te, dove tu sarai.
ארץ זו רבה ודרכים בה רב. נפגשות לדק, נפרדות לעד. מבקש אדם, אך קושלות רגליו, לא יוכל למצוא את אשר אבד.	Tra le mille vie tu m’incontrerai e poi te ne andrai per l’eternità. L’uomo va, però non arriva mai, quello che fuggì non ritroverà.
אחרון ימי כבר קרוב אולי, כבר קרוב היום של דמעות פרידה. אחכה לך עד יכבו חיי כחכות רחל לדודה.	S’avvicina il dì, presto morirò e quel giorno tu forse piangerai, fin che tornerai non mi spegnerò e t’aspetterò, tu lo sai.

לא פעם בקיץ

A volte d’estate

מילים: רחל	Parole: Rachel
לחן: שלומית ליפשיץ	Musica: Shlomit Lifshitz

בביצוע אריק איינשטיין

Cantata da Arik Einstein (Ebraico)

לא פעם, בקיץ, עם רדת היום, לאור השקיעה הדועך הלכתי אליך ועת ארוכה הקשבתי לקול זמרתך:	A volte d’estate, alla fine del dì, la luce morente sul mar, andavo da sola e spesso così sentivo una voce cantar:
"קטן הוא ודל הוא חדרי, ואני בו שרוי ערירי..."	“La casa è piccina, però qui da sola felice vivrò...”
וחי בי הזכר הזה הנהר, השקט הזה והרך. ומֶתֶקת העצב אשר זמרתך ידעה על הנפש לִנְסך.	E’ vivo il ricordo, che non scorderò, la tenera voce d’allor, la dolce tristezza del canto che può toccare le corde del cuor:
"קטן הוא ודל הוא חדרי, ואני בו שרוי ערירי..."	“La casa è piccina, però qui da sola felice vivrò...”
ויש כי נדמה לי, עם רדת היום בְשְלט בי תוגת דמדומים, עדין כקדם קולטת אָזְנִי הלחן ההוא התמים:	A volte mi sembra, alla fine del dì, mi vince il magone, chissà, ancor, come un tempo, d’udire così quel semplice canto che fa:
"קטן הוא ודל הוא חדרי, ואני בו שרוי ערירי..."	“La casa è piccina, però qui da sola felice vivrò...”

פגישה, חצי פגישה

Incontro… a metà

מילים: רחל	Parole: Rachel
לחן: חנן יובל	Musica: Hanan Yovel

בביצוע חנן יובל

Cantata da Hanan Yovel (Ebraico)

פגישה, חֲצי פגישה, מבט אחד מהיר, קִטעי ניבים סתומים - זה די... ושוב הֵציף הכל, ושוב הכל הִסעיר מִשבר האשר והדוָי.	Incontro… a metà. Lo sguardo di un momento, frammenti: frasi oscure, e… via. Poi tutto inondò, nel burrascoso vento, l’ondata di gioia e d’agonia.
אף סכר שִכחה - בניתי לי מגן - הנה היה כְלא היה ועל ברכי אכרע על שפת אגם סואן לשתות ממנו לרויה !	Un argine d’oblìo, mi feci scudo, ed or non c’è, se c’era in verità, e in riva al lago ondoso cadrò in ginocchio ancor, per dissetarmi a sazietà.

אל ארצי

Oh, Terra

מילים: רחל	Parole: Rachel
לחן: יהודה שרת	Musica: Yeuda Sharett

בביצוע גלי עטרי

Cantata da Gali Atari (Ebraico)

לא שרתי לך ארצי ולא פארתי שמך בעלילות גבורה, בשלל קרבות. רק עץ ידַי נטעו חופי ירדן שוקטים, רק שביל כבשו רגלַי על פני שדות.	Oh, Terra, non cantai, né ti glorificai. Le gesta degli eroi non t’ho narrato mai. Ho solo calpestato la riva del Giordano, soltanto un alberello piantai con questa mano.
אכן דלה מאֹד – ידעתי זאת הָאֵם, אכן דלה מאֹד מִנחת בִּתך. רק קול תרועת הגיל ביום יגַה האור, רק בְכי בַּמִסְתָרים עֲלֵי עניך.	E’ poca, sì lo so, sì, poca, madre mia, è la soddisfazione che questa figlia da. Di giorno, con il sole, tu forse riderai, al buio, di nascosto, per me tu piangerai.

זמר	Furie silenti

מילים: רחל	Parole: Rachel
לחן: נעמי שמר	Musica: Naomi Shemer

בביצוע עידן רייכל

Cantata da Idan Raichel (Ebraico)

בקר וערב, לך ועליך לך ועליך שרו שירַי. סער וָדֹמי, צהל וּבֶכִה, פצע וָצֳרִי, נחת וּדוָי.	Sera e mattina, per te, su di te, per te, su di te, canti, poesie. Furie silenti, gioie, rimpianti, tagli ed unguenti, calme agonie.
יש לא הבחנתי קול מענך, יש ונִתקה השרשרת כמעט, רגע – ושבו ושרו עליך, שרו עליך אהב וּשְאָט.	La tua risposta non so ascoltare e la catena si spezza ancor. Ecco, per te, torna a cantare, torna a cantare l’Odio e l’Amor.
לך ועליך, לך ועליך זמר יחיד הוא לאלף כִנור. סער וָדֹמי, צהל וּבֶכִה, פצע וָצֳרִי, אֹפל ואור.	Per te, su di te, per te, su di te, c’è un solo canto di mille cantor: furie silenti, gioie, rimpianti, tagli ed unguenti, buio e splendor.

שי

Dono

מילים: רחל	Parole: Rachel
לחן: לוי שער	Musica: Levy Shaar

בביצוע הדודאים והפרברים

Cantata dai Dudaim e dai Parvarim (Ebraico)

אֲעוֹלֵל כַּגֶּפֶן שְׁאֵרִית הָרַחַשׁ וְאֶשְׁלַח מִנְחָה לָךְ מִזִּמְרַת לִבִּי –	Questo tardo frutto, l’ultimo sussurro, te lo mando in dono: canto del mio cuor.
כָּל שֶׁיַּד הָעֶצֶב לֹא עָקְרָה מִשֹּׁרֶשׁ, שֶׁקְּדִים-הַזַּעַם לֹא שָׁדַף עוֹד בִּי.	Ciò che triste mano non divelse ancora, non ha ancor consunto questo mio malor.
אֲרַפֵּד הַטֶּנֶא זִכְרוֹנוֹת כִּנֶּרֶת, וֶרֶד שְׁמֵי הַבֹּקֶר בֵּין עֲצֵי הַגָּן,	Metterò nel cesto quei ricordi al mare rosa cieli all’alba nel giardino,là.
זְהַב הַצָּהֳרַיִם בְּמֶרְחָב רוֹגֵעַ וְלִילָךְ הָעֶרֶב עַל הָרֵי גוֹלָן;	Oro del meriggio nello spazio quieto, nella sera, al monte, fiori di Lillà.
זֵכֶר לֵיל הַסַּהַר עַל חֶלְקַת הַמַּיִם. זוֹ תְּרוּעַת הָאֹשֶׁר בַּעֲלוֹת יָמַי,	Luna della notte mi ricorda l’onda. Canta il cigno i giorni già finiti, ormai.
כְּבִשְׁנִי תוֹלַעַת בָּהּ אֶקְשֹׁר הַטֶּנֶא וְאֶשְׁלַח אֵלֶיךָ – הֲתִשְׂמַח לַשַּׁי?	Nastri porporini legherò sul cesto. Te lo mando in dono. Tu l’accetterai?

רק על עצמי

Solo di me

מילים: רחל	Parole: Rachel
לחן: אלברט פיאמנטה		Musica: Albert Piamenta

בביצוע עברי

Cantata (Ebraico)

רַק עַל עַצְמִי לְסַפֵּר יָדַעְתִּי. צַר עוֹלָמִי כְּעוֹלַם נְמָלָה, גַּם מַ גַּם מַשָּׂאִי עָמַסְתִּי כָּמוֹהָ רַב וְכָבֵד מִכְּתֵפִי הַדַּלָּה.	Solo di me vi saprei narrare: una formica nel mondo quaggiù, porto una soma pesante anch’io, che le mie spalle non reggono più.
גַּם אֶת דַרְכִּי – כְּדַרְכָּהּ אֶל צַמֶּרֶת – דֶּרֶך מַכְאוֹב וְדֶרֶךְ עָמָל, יַד עֲנָקִים זְדוֹנָה וּבוֹטַחַת, יַד מִתְבַּדַּחַת שָׂמָה לְאַל.	E, come lei, per andare in cima, via di dolore e fatica sol c’è, mano gigante, malvagia e dura me l’impedisce e ride di me.
כָּל אָרְחוֹתַי הִלִּיז וְהִדְמִיע פַּחַד טָמִיר מִיַּד עֲנָקִים. לָמָּה קְרָאתֶם לִי, חוֹפֵי הַפֶּלֶא? לָמָה כְּזַבְתֶּם, אוֹרוֹת רְחוֹקִים?	La via di lacrime sempre derise la man gigante che incuote terror. Lidi di favola, ‘ché mi chiamaste luci lontane, falso splendor?

שבת	Giorno di festa

מילים: רחל

Parole: Rachel

חוֹפֵי יַרְדֵּן: מְלֹא זֹהַר יוֹם. סִירַת דּוּגָה; אֶשְׁכַּב אֶשְׁתֶּה שִׁקּוּי שָׁלוֹם.	La sponda. Il dì nello splendor. Una barchetta, ed io berrò filtri d’amor
אַבִּיט אֶל עָל: הָאוֹר מָה רָב! וְגַם בַּלֵּב כְּבַיַלְדוּת אַף צֵל שֶׁל עָב.	Verso la luce guarderò, nel cuor di bimba che c’è in me non nubi, no.
עַתָּה יָדַעְתִּי: פֹּה – הַכֹּל. רֵאשִׁית וְקֵצֶה, כָּל דִּכְפִין יֶאֱתֶא, יִטֹּל.	Ed or lo so, è tutto qua: Principio e Fine, e chi verrà si sazierà.

צִפִּיָּה

Attesa

מילים: רחל

Parole: Rachel

לִנְעֹץ בָּאֲפֵלָה עֵינַיִם מְשַׁוְּעוֹת, לִפְרֹשׂ אֶל הֶחָלָל יְדֵי גַעְגּוּעִים, וְאֹזֶן לְהַטּוֹת לְקוֹל רִשְׁרוּשׁ עָלִים, וּלְפַלֵּל לְנֵס, וּלְיַחֵל לְאוֹת – –		Fissare gli occhi al buio, in cerca di un Disegno e stendere nel vuoto le mani del desìo, poi tendere l’orecchio di foglie al mormorio, sperare nel miracolo ed aspettarsi un Segno.
וְשֶׁבַע לְהִוָּאֵשׁ וְשֶׁבַע לְהַאֲמִין בְּנֶחָמַת-סוֹדוֹת, בִּגְמוּל קָרוֹב וָעֵר, לִצְלֹל בְּשִׁכְחָה וּפֶתַע לְהִתְנַעֵר וּלְקַלֵּל הַדִּין, וּלְקַבֵּל הַדִּין – –		Poi disperarsi e credere, per mille volte ancora, nella mercede prossima, sicura e misteriosa. Cadere nell’oblio, scrollarsi, poi, furiosa, per maledir la sorte ed accettare l’ Ora.
וּלְבַקֵּשׁ מִקְלָט בְּחֵיק צַלְמֵי עָבָר, בְּמַגָּעָם חוֹמֵל, בְּמַגָּעָם טָהוֹר, לִרְעֹד מִבְּכִי כָּבוּשׁ, וְעַד הַיּוֹם יֵאוֹר לִשְׁכֹּר מִמְּרִי הַכְּאֵב וּמִמָּתְקוֹ הַזָר.	Cercare nei ricordi rifugio, e nel silenzio, in quel pietoso tocco di una carezza pura. Tremare in preda al pianto e, al giunger dell’aurora, ubriacarsi ancora d’un dolce, strano assenzio.

הַכְנָעָה

Resa

מילים: רחל

Parole: Rachel

הוּא גוֹסֵס, הוּא גֹוֵעַ, הַמֶּרֶד הַגֵּאֶה, הָעַלִּיז, הָאָדֹם. הַכְנָעָה – אַלְמָנָה חִוֶּרֶת אֶל בֵּיתִי מִתְקָרֶבֶת דֹּם.	Sta morendo la mia rivolta, fiera, rossa, gioiosa, a volte, e la Vedova Bianca: Resa, muta già s’avvicina a casa.
תִּפְתַּח הֲדוּקוֹת שִׁנַּיִם, תְּרַפֶּה אֶגְרוֹפַי הַקְּמוּצִים, וְאֵפֶר תַּחְפֹּן מְלֹא כַּפַּיִם לְכַסּוֹת שְׁאֵרִית רִמְצִי.	Aprirà i miei denti stretti, schiuderà i miei pugni chiusi e di cenere, a piene mani, coprirà la restante brace.
תִּתְכַּנֵּס לְפִנָּה נִדַּחַת מַחֲשָׁה וּמַרְכֶּנֶת רֹאשׁ. וְאֵדַע נְכוֹנָה: הָאוֹרַחַת אֶת בֵּיתִי לֹא תִטֹּשׁ, לֹא תִטֹּשׁ.	Sta in un canto lontano e buio, taciturna ed a testa bassa. Sì, quest’ospite, sono certa, no, non uscirà più da casa.

מֵתַי

I miei morti

מילים: רחל	Parole: Rachel
לחן: נעמי שמר	Musica: Naomi Shemer

הֵם בִּלְבַד נוֹתְרוּ לִי, רַק בָּהֶם בִּלְבַד לֹא יִנְעַץ הַמָּוֶת סַכִּינוֹ הַחַד.	Mi son rimasti loro. A loro solamente La Falce della Morte non darà il fendente.
בְּמִפְנֵה הַדֶּרֶךְ, בַּעֲרֹב הַיּוֹם יַקִּיפוּנִי חֶרֶשׁ, יְלַוּוּנִי דֹם.	Alla prima svolta, con il sol morente, m’accompagneranno, silenziosamente.
בְּרִית אֱמֶת הִיא לָנוּ, קֶשֶׁר לֹא נִפְרָד רַק אֲשֶׁר אָבַד לִי – קִנְיָנִי לָעַד.	Abbiam fatto il patto di non dirci addio: Solo ciò che ho perso è per sempre mio.