Home Canzoni Israeliane

Hayim Hefer

חיים חפר

יצאנו אט	Ti ricordasti
הוא לא ידע את שמה	Il nome suo non sa
רותי (לי כל גל נושא מזכרת)	Quella ragazza così bella
הפינג'אן	Il caffè
בראשית	Genesi

יצאנו אט

Ti ricordasti

מילים: חיים חפר	Parole: Hayim Hefer
לחן: דוד זהבי	Musica: David Zahavi

בביצוע קלאסי

Cantata (Ebraico)

יצאנו אַט חִוֵּר היה הליל, במרחקים הבליחו האורות. ואת היית יפה כשתי עיניך עת הדמעות היו בן עצורות.	Pallida notte, lui partì con noi, le tremolanti stelle di lassù. Un paio d’occhi belli, quelli tuoi, fermavi il pianto e non veniva giù.
יִלֵל התן, ואת הלכת לכרם ודמעתך נשרה כמו שרף. ואת זכרת את השעות בטרם, יצאנו במשעול הצר לקרב.	Poi, tra le viti, sopra il colle, in cima, cadde una stilla e il viso ti rigò, ti ricordasti quei momenti prima che insieme agli altri in guerra se n’andò.
ואת זכרת צחוקנו כמו נחל, ואת זכרת רקוד ומפוחית, ואת זכרת את ערמת השחת ואת מגע ידו של היחיד...	Ti ricordasti il fiume, il riso gaio, ti ricordasti il ballo ed il rumor, ti ricordasti, soli nel pagliaio, il tocco della mano dell'amor.
ואם נותרת, והבדידות חובקת, ואת פוסעת בכרמים לאט - את תחכי, על כן, כל כך בשקט, נפרדנו וחיכנו במבט.	E se la solitudine attanaglia va’ silenziosa tra le viti e quando ritornerà dalla battaglia, quel paio d’occhi riderà con te.

הוא לא ידע את שמה

Il nome suo non sa

מילים: חיים חפר	Parole: Hayim Hefer
לחן: סשה ארגוב	Musica: Sasha Argov

בביצוע אסתר עופרים

Cantata da Esther Ofarim (Ebraico)

הלך הוא יום אחד בדרך לִבאר-שבע, הרוח מן הים את השיחים לִטף, ליד אילן זקן היא את ראשה הֵסֵבה, וצמתה ירדה יָרֹד מן הכתף.			Andava un giorno sulla strada per Beer-Sheva[1], il vento sui cespugli lieve si posò. La treccia sulle spalle bionda ricadeva, lei si voltò a guardarlo e poi lo salutò.
הגדוד המשיך לצעוד ועם הגדוד הלך הוא ואת פניו נשקו גם רוח, גם חמה, אבל בחניה לילית אחת נוכח הוא - נוכח הוא כי שכח לשאל אותה לשמה...		Continuò a marciare insieme al reggimento, il vento in faccia, il sole cocente sopra sta. Pensando a lei una notte, però, gli venne in mente gli venne in mente che il nome suo non sa...
הוא לא ידע את שמה, אבל אותה צמה הלכה עִמו לארך כל הדרך. והוא ידע יש יום בו יפגשו פתאם, עם שחר של צללים, או שמש ערב...				Il nome suo non sa, ma quella treccia è là che l’accompagna, andando per la via e lui lo sa, lo sa, che un dì la rivedrà all’alba o al tocco dell’ “Ave Maria”[2].
הקיץ השני החליף גוָנים וצבע, פטרול סיור חזר מלילה של סיוָן: מִהר האמבולנס בדרך לבאר-שבע והיא חיכתה, חיכתה לו בחלוק לבן...				Passò l’Estate. Anche l’Autunno era finito. Tornavan da un’azione[3] al sorgere del dì. Un’ambulanza andava in fretta, col ferito e in bianco all’ospedale lei apettava lì.
והוא שאל: האם... והיא אמרה: זוכרת... וכה דברו שעות - איש לא יֵדע על מה. וכשהלך בלי שוב והיא נותרה חיוֶרֶת - זכרה היא כי שכח לשאל אותה לישמה...	Lui chiese: -Ti ricordi?- Lei disse: -Di quel giorno..- Parlarono per ore, di cosa non lo so. Poi quando se ne andò, per non far più ritorno, di chiederle il suo nome di nuovo si scordò...
הוא לא ידע את שמה...				Il nome suo non sa...

רותי	Quella ragazza così bella

מילים: חיים חפר	Parole: Hayim Hefer
לחן: עממי	Musica: Popolare

בביצוע אריק אינשטיין

Cantata da Arik Einstein (Ebraico)

לי כל גל נושא מזכרת מן הבית, מן החוף, מן העצים יפי-צמרת וזהב שלחת בת חלוף.	Mi ricordano le onde la mia costa, casa mia, le querce dalle belle fronde e le foglie morte per la via.
הנשאי, ספינה ושוטי - מה רבים הכִסופים; לי נערה יש ושמה רותי, המצפה באלה החופים.	Va’ sull’onda, navicella, ché mi sembra di sognar quella ragazza così bella che m’aspetta sola in riva al mar.
תכל עיניה כשמים, מבטה כלהבה. אם רק נישקתי השפתים אז ידעתי מה זאת אהבה.	Gli occhi come il firmamento che mi guardan con ardor, se la baciassi, in un momento io saprei cosa vuol dir l’amor.
סער. הספינה חורקת, תקפץ מגל אל גל. אלי עם רעם היא צוחקת ועם רוח לי תפרע תלתל.	Quando scricchiola la chiglia culla il vento i sogni miei ed i capelli mi scompiglia come se li carezzasse lei.

הפינג'אן	Il caffè[4]
מילים: חיים חפר	Parole: Hayim Hefer
לחן: עממי רוסי	Musica: Popolare russa

שירה בציבור

Cantata (Ebraico)

הרוח נושבת קרירה נוסיפה קיסם למדורה, וכך בזרועות ארגמן באש יעלה כקרבן האש מהבהבת שירה מלבלבת סובב לו, סובב הפינג'אן	Il vento è già freddo, perciò aggiungi un legnetto al falò, il fuoco lo divorerà, per noi si sacrificherà. Scoppietta la scheggia, il canto echeggia e gira e rigira il caffè.
לה לה לה... סובב לו, סובב הפינג'אן	La-la-la... e gira e rigira il caffè.
האש לקיסם תלחש: אדמו כה פנינו באש אם לנו תגברת תֻתן מכל בדל-ענף שבגן - כל עץ וכל קרש ישיר אזי חרש: סובב לו, סובב הפינג'אן	Il fuoco alla scheggia fa: “Sai, sei rossa, sei brace oramai, ma quando altra legna, però, viene a rinforzare il falò, allora d’incanto s’innalza un bel canto e gira e rigira il caffè.
לה לה לה...	La-la-la...
וזאת, בלי תוספת שבחים מלאכת משקה-המלכים: קפה וסֻוכר בו יֻתן וּמים-מחצית הקנקן ירתח פעמים - הוסיפו קצת מים, סובב לו, סובב הפינג'אן	Così si prepara il caffè, con questa ricetta da re: con zucchero in quantità, poi d’acqua riempi a metà. Due volte a bollire, poi d’acqua riempire e gira e rigira il caffè.
לה לה לה...	La-la-la...
ואם בשלישית חיש ירתח הלב יֶחֱרַד וישמח יחזור הפסוק הנושן: הנה הקפה כבר מוכן נשתה ונשבח: יש טעם, יש ריח, סובב לו, סובב הפינג'אן	Poi quando già pronto sarà, (bollire tre volte si fa), qualcuno dirà certo che è ottimo questo caffè! L’aroma... che odore! Che gusto il sapore! E gira e rigira il caffè...
לה לה לה...	La-la-la...[5]

בראשית

Genesi

מילים: חיים חפר	Parole: Hayim Hefer
לחן: סשה ארגוב	Musica: Sasha Argov

בביצוע להקת ענבלים

Cantata dal gruppo Inbalim(Ebraico)

All’Inizio Iddio creò I Cieli e la Terra E la Terra era il Caos e Tenebre sopra l’Abisso.
בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ והארץ היתה תהו ובהו וחשך על-פני תהום.
Ed il primo giorno la luce dal buio Iddio separò. Luce fu. E venne il mattino che illuminò e nera la notte cadde giù. E fu sera, fu mattino. Primo dì.
וביום הראשון הבדיל אלהים בין חשך לאור ויהי אור והבקר, בהיר, זרח בעולם ואחריו בא הלילה שחור - ויהי ערב ויהי בוקר – יום אחד.
Il secondo giorno creò il firmamento, meraviglioso e blù. Uscita dall’acqua la cappa d’argento salì e restò lassù. E fu sera, fu mattino. Lunedì.
וביום השני הוא יצר את הרקיע, הרקיע הנפלא והכחֹל, הרקיע שפרץ מתוך המים והבקיע ונפרש מעל גבוה ועגֹל – ויהי ערב ויהי בוקר – יום שני.
Ed il terzo giorno creò la terra asciutta, le valli, i monti ed il mar. Creò delle piante, i fiori, la frutta, ‘si belli da far incantar. E fu sera, fu mattino. Martedì.
וביום השלישי הוא יצר את היבשת, את העמק את ההר ואת הים, ונטע הרבה עצים וגם שתל פרחים ודשא שהפליאו את העין בְּיָפְיָם - ויהי ערב ויהי בוקר – יום שלישי.
Ed il quarto giorno creò il sole e la luna, migliaia di stelle segnarono il corso dei mesi, degli anni e della fortuna, nel loro percorso. E fu sera, fu mattino, Mercoldì.
וביום הרביעי את השמש ברא וירח עלה בלילות רבבות כוכבים, כל כוכב הוא מזל, סובבו ועברו במסילות - ויהי ערב ויהי בוקר – רביעי.
Ed il quinto giorno creò gli animali del mare: le cozze, i caimani, i palombi. Creò anche gli uccelli e li fece volare: rondoni, avvoltoi e colombi. E fu sera, fu mattino. Giovedì.
וביום חמישי הוא יצר חיים במים – את הצדפים, את הדגים, התנינים, ובאותו יום פרחו בני –הכנף אל השמים – הנשרים, הסנוניות והיונים - ויהי ערב ויהי בוקר – חמישי.
Ed il sesto giorno creò ogni altro animale: La jena, la gazzella, l’elefante. E fece anche l’uomo, lo fece speciale: Immagine a Sé somigliante. E fu sera, fu mattino. Venerdì.
וביום השישי הוא יצר חיות בחלד, את הפילים, האילות, את הצבועים. ובאותו היום ממש, הוא ברא אדם בצלם, הוא ברא אדם בצלם אלהים - ויהי ערב ויהי בוקר – יום שישי.
והאדם אִלף כל בהמה. והאדם חרש באדמה. והאדם המציא את הגלגל. והאדם השיט ספינות על גל. והאדם רִסן את הקיטור. והאדם טס מעלה כצִפור. והאדם כבש כוכבי מרום. והאדם ברא את האטום.	E l’uomo sottomise gli animali. E l’uomo coltivò i cereali. E l’uomo inventò la ruota e carri. E l’uomo navigò sui sette mari. E costruì la macchina a vapore. E l’uomo diventò un aviatore. Verso le stelle, come una colomba... ...E poi l’Umanità creò La Bomba.
E la Terra fu il Caos e Tenebre sopra l’Abisso.
והארץ היתה תהו ובהו וחשך על-פני תהום.

Ed il primo giorno la luce dal buio Iddio separò.

Luce fu.

E venne il mattino che illuminò

e nera la notte cadde giù.

E fu sera, fu mattino. Primo dì.

וביום הראשון הבדיל אלהים בין חשך לאור

ויהי אור

והבקר, בהיר, זרח בעולם ואחריו בא הלילה

שחור -

ויהי ערב ויהי בוקר – יום אחד.

Il secondo giorno creò il firmamento,

uscito all’acqua, una cappa d’argento.

Ed il terzo giorno creò la terra asciutta,

creò delle piante, i fiori, la frutta.

E fu sera, fu mattino. Martedì.

E creò i Luminari mercoldì.

וביום השני הוא יצר את הרקיע,

הרקיע שפרץ מתוך המים והבקיע.

וביום השלישי הוא יצר את היבשת,

ונטע הרבה עצים וגם שתל פרחים ודשא.

ויהי ערב ויהי בוקר – יום שלישי, יום שלישי.

ויברא את המאורות ברביעי.

Ed il quinto giorno creò gli animali del mare,

creò anche gli uccelli e li fece volare.

Ed il sesto giorno finì di creare e si riposò.

Decise che l’uomo era meglio non fare

E non lo creò.

וביום חמישי הוא יצר חיים במים

ובאותו יום פרחו בני –הכנף אל השמים.

וביום השישי הוא ראה כי מעשהו תם –

וישבֹת מכל מלאכתו ולא ברא את האדם –

וַיַרְא אלהים כי טוב.

---

[1] Più nota nella traslitterazione Beer Sheba. Capitale del Neghev e principale città del sud di Israele.

[2] Vedi prefazione.

[3] Durante i primi anni dopo la fondazione dello Stato di Israele la zona del sud era soggetta alle incursioni dei “Feddajun” (poi OLP) , provenienti pricipalmente dalla striscia di Gaza e dall’Egitto. Gli Israeliani ricambiavano con azioni di rappresaglia, principalmente notturne. Questo stillicidio fu la causa principale dello scoppio della guerra del Sinai del 1956.

[4] Il titolo in Ebraico è “Finjan” (leggi: fingiàn), il tipico pentolino per preparare il caffè alla turca.

[5] Nella canzone originale seguono altre tre strofe, che non sono state tradotte.