הבולבול	L’uccelletto
	Una di varie versioni non dialettali
מאת: נטלה פולצ'י	Autore: Natale Polci
	(spesso erroneamente attribuita a Trilussa)
Recitata da Andrea Bocelli
בולבול אחד, ביום בהיר, כשאף, ילד פרחח פגע בו בכנף, והוא, כדי להחלים מהפציעה ניכנס, דרך חלון, לְכנסייה.	Era d'Agosto e un povero uccelletto, ferito dalla fionda di un maschietto, andò, per riparare l'ala offesa, sulla finestra aperta di una chiesa.
מתוך תא הווידוי, כומר שחור, הבחין במעופה של הציפור. בזמן שהקהל בבית האל בלחש וכבוד שם התפלל,	Dalla tendina del confessionale il parroco intravvide l'animale. Mentre in ginocchio, alcuni altri a sedere, dicevano i fedeli le preghiere,
חסה אישה על המסכן הזה והניחה אותו צמוד אל החזה. הבולבול, מאושש בסך הכל, השמיע את תודתו בקול גדול.	una donna, notato l'uccelletto, lo prese al caldo e se lo mise al petto. A un tratto si sentì un pigolio: “Pio pio, pio pio, pio pio, pio pio, pio pio”.
נשמעו כמה צחוקים, בוודאי ואז אמר הכומר: "נו, אחַיי, מי שיש לו הבולבול – אבקש – שייצא חיש-מהר ויתבייש!"	Qualcuno rise a ‘sto cantar d'uccelli e il parroco, seccato, urlò: "Fratelli! Chi ha l'uccello mi faccia il favore di lasciare la casa del Signore!"
בבת אחת, לשֵמַע הדברים, קמו כאיש אחד כל הגברים. אז הכומר, מודע מהביטוי, "עיצרו- אמר – לא הסברתי כראוי!	I maschi, un po' sorpresi a tal parole, lenti e perplessi alzarono le suole, ma il prete, a quell’errore madornale "Fermi - urlò - mi sono espresso male!
חיזרו כולכם! לומר אני רוצה: מי שלקחה ת' בולבול, שתצא!". לאט-לאט, ובמבט מושפל כל הנשים עזבו את היכל,	Tornate indietro e statemi a sentire: sol chi ha preso l'uccello deve uscire!". A testa bassa e la corona in mano, tutte le donne uscirono pian piano,
יצוא להן, בהליכה איטית. הבחין הכומר כי טעה שנית "תשבנה! התכוונתי כמובן: מי שלקחה ת' בולבול במשכן!".	ma, mentre se n’andavan, ecco allora che il parroco strillò “Ho sbagliato ancora!" Restate qui, che ognuna ascolti e sieda, io mi rivolgo a chi l'ha preso in chiesa!"
איך שנתן הכומר את הצו קמו הנזירות מהמושב, כולן הסמיקו, ובלי אף מילה יצאו להן מבית התְּפילה.	A quel comando, in quello stesso istante, le monache s’alzarono tutte quante, e con il volto pieno di rossore lasciarono la casa del Signore.
"אלוהים אדירים! – צעק האיש - נשֹים קץ לעניין כל כך מביש. תצא מי שיושבת- היחידה - בבית האל, והבולבול בידה!"	“O Santa Vergine! - esclamò il buon prete - Fatemi la grazia se potete. Esca soltanto chi è così villano da stare in chiesa con l'uccello in mano!”.
בחורה, שישבה עם החבר בפינה בה שָם איש אינו עובר, החווירה ואמרה בטוׂן כואב: "מה אמרתי לךָ? הוא כן שֹם לב!"	Una ragazza, che con il fidanzato, s'era messa in un angolo appartato sommessa mormorò col viso smorto: "Che ti dicevo? Hai visto! Se n'è accorto!".